סיפור לוט בראי הארכיאולוגיה

לא רבות הפעמים בהן סיפור מקראי "הארד-קור" יכול לקבל אימות ארכיאולוגי, אפילו אם קלוש. אבל כנראה שהסיפור של לוט, סדום ועמורה הוא אחד מהם (חלקים מסוימים ממנו, לפחות). תזכורת – בסיפור לוט אלוהים משמיד את חמשת ערי הכיכר, וביניהן סדום ועמורה, יחד עם עיר נוספת שנקראת צוער (או זוהר), שניצלת מההשמדה. מלבד התיאור התנ"כי (בראשית יט), לא נמצאה עדות חיצונית נוספת לקיומם של לוט ושל חמשת ערי הכיכר.

ירושלים במפת מידבא

עד שיום אחד, ב- 1884, ארכיאולוגים חשפו מפת פסיפס בכנסייה הביזנטית על-שם ג'ורג' הקדוש, בעיר מידבא בעבר הירדן המזרחי (באנגלית: Madaba). מפת מידבא נוצרה כנראה באמצע המאה השישית לספירה, והיא המפה העתיקה ביותר המתארת את ירושלים, את ארץ ישראל ואת הסביבה. בין היתר, במפה נמצאת גם אחת מחמשת ערי הכיכר התנ"כיות – צוֹעַר ("זוארה" Zoara באנגלית ו"תל א-צאפי" בערבית), כשלידה מצויר "מקדש לוט".

מפת מידבא כל-כך מדויקת, עד שארכיאולוגים שחיפשו את צוער בהחלט מצאו אותה בשנות ה-80, בעבר הירדן המזרחי. בחפירות העיר נמצאו כתובות הנוקבות בשמו של "לוט הקדוש", ואף נמצאה כנסייה שנבנתה על חורבותיה של מערה – אותה מערה, כנראה, שבה הסתתרו לוט ובנותיו. בדיקה של תוכן המערה הוכיחה שאנשים חיו באזור כבר לפני 5,000 שנה, הרבה לפני העידן הנוצרי שבו נבנתה הכנסייה. נכון לעכשיו מנהל האתר הארכיאולוגי של זוארה הוא דר' קונסטנטינוס פוליטיס (Politis), והוא ממשיך בתגליותיו בנושא.

בספר בראשית נאמר שלוט עזב את סדום ועמורה והגיע לצוער לקראת השקיעה, כלומר מהלך של לא יותר מיום הליכה. ובכן, מה רבה הייתה התדהמה כאשר במרחק יום הליכה מצוער, ובדיוק בכיוון המדובר בסיפור התנ"כי, נמצאה עוד עיר עתיקה שנחפרה על-ידי ארכיאולוגים, גדולה יותר מזוארה. המקום נקרא כיום "באב אל דרה", וארכיאולוגים זיהו אותו כעיר סדום, שהייתה גדולה יותר (פיזית) מצוער, גם בתיאור התנ"כי. בשנים שלאחר מכן זוהתה עוד עיר גדולה בשם נומיירה, היא-היא עמורה.

ועכשיו נשאלת השאלה: מה הסיכוי שיימצאו שלוש ערים עתיקות סביב ים המלח, במרחק הליכה זו מזו? מה הסיכוי שליד אחת מהן, בדיוק כפי שמסופר בתנ"ך, יש מערה עם שרידים לתרבות כבר מתקופת הברונזה, וכנסייה המוקדשת לקדוש לוט? כנראה שהסיכוי לא גדול, ולכן יש פה אימות כלשהו לחלק מהסיפור המקראי.

נדמה לי שזהו סיפור התנ"ך הקדום ביותר שקיבל אימות ארכיאולוגי משמעותי. זיהוי קומפלקס ערים סביב ים המלח, בהתאם לתיאור התנ"כי, אינו הוכחה חותכת לקיומן של חמשת ערי הכיכר; אך הוא בהחלט מגדיל את הסיכויים לכך, וכנראה שגם לקיומם של חלקים מעטים מסיפור לוט.

 

5 Replies to “סיפור לוט בראי הארכיאולוגיה”

  1. מעניין ביותר…
    אבל אני מכיר לפחות עוד 3 סיפורים מקראיים שקיבלו חיזוק, אם לא הוכחה ארכיאולוגית.
    פרופ' אדם זרטל, הולך כבר 32 שנה במו רגליו (וקביו) בהר המנשה, השומרון ובקעת הירדן, ומוצא שרידים ארכיאולוגים יוצאי דופן. בחקירה מעמיקה שאינה שוללת ואינה מקבלת שום הצעה בלי בדיקה מעמיקה ומחקר מקיף, מתברר פעם אחר פעם שלממצאים יש קשר ישיר לסיפורי המקרא:
    1. טקס יסוד העם בכניסה לכנען לאחר היציאה ממצרים – נמצא המזבח בהר עיבל:
    http://www.lomdim.org.il/585.html#03
    אפשר לקרוא על כך בספרו "עם נולד".
    2. סיפור שירת דבורה לאחר הניצחון על סיסרא, אפשר לקרוא על כך בספרו "סודו של סיסרא":
    http://www.lomdim.org.il/562.html
    3. הגילגלים – "כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה" (דברים, י"א, כ"ד)
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3698150,00.html
    וגם פה: http://www.lomdim.org.il/414.html
    ויש כמובן גם את "הארכיאולוג העירום" המרתק, אבל זה לא ממש מקור אקדמאי…

    תודה.

    1. בפוסט כתבתי שזהו הסיפור המקראי הכי קדום שקיבל אישוש ארכיאולוגי מסוים; לא כתבתי שזהו הסיפור היחיד שקיבל אישוש.
      ואגב זרטל – ראיתי עליו סרטים תיעודיים מאוד מעניינים; איש מרתק בהחלט.
      ותודה לך, שקראת והגבת 🙂

  2. סליחה על הטעות…
    אגב פרופ' זרטל, השבת מתפרסמת עליו כתבה במגזין של "ישראל היום" (עמ' 10), הנה קישור:
    http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=8297
    אני כבר מצפה בכליון אזניים לתחילת שנת הלימודים האקדמאית, אני לומד אצלו 2 קורסים מעניינים מאד במכללה האקדמית כנרת:
    http://www.kinneret.ac.il/SiteFiles/1/636/19505.asp
    יש הרבה "שומעים חופשיים" בקורסים שלו, אז מי שרוצה להצטרף, מוזמן…

    שבת שלום.

  3. ישנו מאמר מפורט יותר של עמית הורן
    http://www.etzion.org.il/dk/5768/1115derech.html

    וגם אני תלמידו של אדם זרטל וביקרתי בכמה ממתחמי הסנדל שלו וגם בהר עיבל
    מגדל שמירה או מזבח? לאחר הביקור באתר בהר עיבל עברתי בקיצוניות לדיעה הגורסת שאין זה מזבח אלא כנראה מבנה עתיק, אולי מגדל שמירה. עם כל הכבוד לאדם זרטל, נראה שתושבי שבי שומרון הסמוכה ובה התאכסן, משכו אותו באף ושכנעו אותו שזהו אכן המזבח של יהושע.
    לא מזמן גם שמעתי את הרצאתו של אסף יסעור לנדאו שמראה שגם הכנענים לא הרבו לאכול חזיר כך שאפילו הטענה שזהו אתר ישראלי מאבדת את אחיזתה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *